Yevamoth
Daf 71a
משנה: אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמֵאֵן. כָּל שֶׁהִשִּׂיאָתָהּ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ. הִשִּׂיאוּהָ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִי גֳנוֹס אוֹמֵר כָּל תִּינוֹקֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְּׁמוֹר קִידּוּשֶׁיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה אֶלָּא כִמְפוּתָּה. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה.
Traduction
Une orpheline mineure qui a été mariée avec son consentement par sa mère ou par ses frères et veut se séparer du mari, est obligée de déclarer devant le tribunal son refus (de rester avec son mari (493)Pour être libre de se marier plus tard; en cas de séparation, il n'est pas exigible que le mari donne une lettre de divorce, pour que la séparation soit valable.; si sa mère ou ses frères l'ont mariée malgré elle, le mariage était nul, elle n'a pas besoin d'exprimer un refus. R. Hanina b. Antigonos dit: toute enfant qui ne sait pas même conserver l'argent de sa consécration (494)C'est d'ordinaire à l'‰ge de six ans ou un peu moins, parfois même à l'‰ge de dix ans, si elle est en retard sous le rapport de l'intelligence. n'a pas besoin d'énoncer le refus du mari qui lui a été présente en sa minorité (de telles fiançailles sont nulles). R. Eléazar dit: l'action d'une mineure n'a pas d'effet, et en cas de mariage accompli à cet âge, la fille est considérée comme séduite. Si la fille d'un israélite est engagée dans ces conditions avec un Cohen, elle ne pourra pas manger de l'oblation (le mariage incomplet ne l'y autorise pas); et lorsqu'au contraire une mineure, fille de Cohen, est ainsi unie à un simple israélite, elle pourra continuer à manger de l'oblation (comme non mariée et chez son père).
Pnei Moshe non traduit
מתני' איזו היא קטנה כו' כל שהשיאת' אמה. ודוקא השיאתה אבל אם קידשוה וקבלו הם הקידושין אינה צריכה למאן ואפי' היה לדעתה שלא מצינו שליחות לקטן ואפי' מדבריהם והא דאמרינן מיאון בארוסות מיירי שקבלה היא עצמה הקידושין. הרמב''ן ז''ל בשם הרב הנשיא ר' יהודה הברגלוני ז''ל:
לדעתה. מפרש בגמרא:
שאינה יכולה לשמור קידושי'. לשמור בשביל קידושין ולא שתשמור אותן כדרך שמשמרות אגוז וכיוצא בו:
אלא כמפותה. כדמפרש בת ישראל לכהן כו' דכמי שלא נשאת דמי והלכה כר''ח בן אנטיגנוס ואין הלכה כר''א:
הלכה: אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמֵאֵן כול'. אֵי זֶהוּ לְדַעְתָּהּ. עֲבַד לָהּ גְּנוֹן וּמְלַבְּשִׁין לָהּ קוֹזְמִידִין וּמַדְבְּרִין לָה גְּבַר.
Traduction
On admet que '' c'est avec son consentement '' (en connaissance de cause), lorsque la famille a fait faire à cette mineure un baldaquin, qu'on l'a revêtue de petits ornements cosmarion en lui désignant son époux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו לדעתה עבד לה גנון. חופה:
קוזמירין. מלבושים נאים ומזכירין לה בעל ואם אין מזכירין לה בעל הוי שלא לדעתה אפי' עבדין לה חופה וקוזמירין וחסר כאן הסיפא וכן מצאתי בהרשב''א ז''ל איזהו שלא לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ולא מדכרין לה גבר:
מַה חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס. מִן מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר עַמּוֹ וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן. הָדָא אָֽמְרָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס.
Traduction
Est-ce que le premier interlocuteur de la Mishna ne partage pas l'avis de R. Hanania. b. Antigonos qui suit? -Oui, car R. Yohanan a dit (495)J., (Gitin 6, 2), fin ( 48a).: '' Une fille mineure, qui veut se séparer de son mari, ne peut plus se contenter d'un refus, et devra être légalement répudiée, lorsqu'elle sait distinguer l'acte de divorce d'un autre objet qu'on lui remet en même temps, et qu'après un laps de temps elle peut représenter cet acte '' (preuve de discernement) (496)Avant qu'elle ait ce degré de connaissance, la répudiation est inutile; mais il faut du moins le refus.; il résulte de là que l'avis de R. Hanania b. Antigonos est contesté (puisqu'il dispense du refus la fille inconsciente).
Pnei Moshe non traduit
מה חלוקין. ובעי הש''ס אם חביריו חלוקין על ר''ח בן אנטיגנוס דמתני':
ופשיט לה מן מה דאמר ר' יוחנן. לקמן בגיטין פ' התקבל סוף הלכה ב':
איזו היא קטנה שצריכה להתגרש. ואינה יוצאה במיאון:
כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר. כדמפרשינן שם שמבחנת בין גיטה לדבר אחר ויכולה לשמור את גיטה וקודם לזמן הזה אינה צריכה להתגרש ומשמע אבל מיאון צריכה ואעפ''י שאינה יודעת לשמור ולר''ח בן אנטיגנוס כל שאינה יודעת לשמור אינה צריכה למאן ש''מ דחלוקין חביריו על ר''ח בן אנטיגנוס:
רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם. אֵינוֹ זַכַּאי לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. זַכַּאי בִמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא יוֹצְאָה הֵימֶינּוּ בְגֵט. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מִידּוֹת חֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי אָדָם שֶׁמִּידָּתוֹ שָׁוָה בִקְטַנָּה חוּץ מִמִּידַּת רִבִּי אֲלִיעֶזֶר. אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין.
Traduction
R. Eléazar dit: l'œuvre d'une enfant (son union) est comme nulle, et le mari nominal n'a droit, ni à la trouvaille faite par elle, ni au bénéfice de son travail manuel, et il n'a pas la faculté de délier ses vœux, comme si elle n'était sa femme en rien; seulement, il devra déclarer la refuser en cas de séparation (pour éviter tout malentendu). R. Josué dit: un tel mari a droit à la trouvaille de sa femme, au bénéfice de son travail manuel, et il peut délier ses vœux, comme si elle était sa femme en tout; seulement, pour qu'elle se sépare de lui, il suffira d'un refus (sans divorce). R. Ismaël dit avoir fait une enquête sur bien des mesures adoptées par les sages, et il n'a pas trouvé d'homme dont l'état légal soit semblable à la fille mineure, sauf dans les mesures adoptées par R. Eléazar, que pour la séparation le refus est exigible.
Pnei Moshe non traduit
אינו זכאי כו'. וכן פלוגתא דר''א ור' יהושע בבבלי שם:
כילו. כאלו:
שמדתו שוה בקטנה. שהשוה מדותיו לומר דאינה כאשתו כלל אלא שצריכה מיאון:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה בְּאִמּוֹ שֶׁל רִבִּי לִיעֶזֶר שֶׁהָֽיְתָה דוֹחֶקֶת בּוֹ לַשֵּׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּֽשְׂאי. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּֽשְׂאי. עַד שֶּׁאָֽמְרָה לוֹ. הֲרֵי אֲנִי שִׁפְחָה לְךָ לִרְחוֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי. אַף עַל פִּי כֵן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
Traduction
R. Abahou dit: il est arrivé à sa mère de l'engager vivement à épouser sa nièce, fille de sa sœur; mais la mère lui ayant répété plusieurs fois d'aller se marier à un autre (son fils ne voulant pas encore contracter cette union avec une enfant trop jeune), l'enfant lui répondit: je suis ta servante pour laver les pieds des serviteurs de mon maître. Pourtant, il finit par l'épouser, mais ne la connut pas jusqu' à ce qu'elle eût les signes de la puberté (duo pilos).
Pnei Moshe non traduit
בתי לכי הנשאי. שלא רצה לישאנה דעדיין קטנה היתה ור''א לטעמיה:
ולא הכירה. שלא בא עליה עד שהביאה ב' שערות דתו לא תוכל למאן:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חַייָה בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה בְתִינּוֹקֶת שֶׁיָּֽרְדָה לְכַבֵּס בַּנָּהָר. אָֽמְרוּ לָהּ. הָא אָרוּסֵיךְ אִיעֲבַר. אָֽמְרָה. תֵּלֵךְ אִמָּה וְתִינָּשֵׂא לוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְתִינּוֹקֶת שֶׁנִּכְנְסָה לִיטּוֹל פִּשְׁתָּן מִן הַפִּשְׁתָּנִי. אָֽמְרִין לָהּ. 71a הָא אָרוּסֵיךְ אִיעֲבַר. אָֽמְרָה. תֵּלֵךְ אִמָּה וְתִינָּשֵׂא לוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אֲפִילוּ לֹא נִכְנְסָה אֶלָּא לִיטּוֹל חֵפֶץ מִן הַחֶנְוָונִי. וְאָֽמְרָה. אֵי אֶפְשִׁי בִפְלוֹנִי בַעֲלִי. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Hiya b. Ashe: il est arrivé à une enfant (fille mineure), au moment où elle se rendait à la rivière pour blanchir du linge, entendre dire que son fiancé passe. Que la mère aille l'épouser, dit-elle (n'ayant pas été consultée, elle refuse ce mariage). On alla consulter les sages, afin de savoir d'eux si cette union est valable, en dépit de l'opposition de la fille; et ils répondirent: Il n'y a pas de refus plus grave. R. Hanina raconte: il est arrivé à une enfant, en allant acheter du lin chez un marchand de cette ville, qu'on lui disait: '' Voici ton fiancé qui passe '' (à son insu). -Que la mère l'épouse, dit-elle, en forme de refus; et lorsque les sages furent consultés sur la validité de ces fiançailles imposées, ils répondirent: Il n'y a pas de refus plus grave (et le projet d'union est annulé). On a enseigné au nom de R. Juda (490)Tossefta à ce traité, ch. 3.: Si une telle fille mineure est entrée seulement pour acheter un objet chez le boutiquier, et qu'en sa présence seule elle ait déclaré ne pas vouloir du fiancé proposé pour mari, son refus est formel et suffit
Pnei Moshe non traduit
הא ארוסיך איעבר. הרי הארוס שלך עובר לפניך:
תלך אמה. ועל שם שארסה אמה שלא מדעתה אמרה כן כלומר אי אפשי בו:
אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני. חפץ של בעלה דאפילו ליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה ליטול חפץ שלו אמרה. וכן הוא בבבלי ק''ח:
וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. לא כֵן תַּנֵּי. בְּרַח מִן שָׁלֹשׁ וְהִידָּבֵק בְּשָׁלֹשׁ. הִידַּבֵּק בַּחֲלִיצָה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם. וּבְרַח מִן הַמֵּיאוּנִין וּמִלִּהְיוֹת עָרֵב וּמִלִּהְיוֹת בַּעַל פִּיקָּדוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. לֵית שֶׁמָהּ פִּיקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דּוֹן. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ. וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. תִּיפְתָּר דְּהַוְייָן עֲסוּקִין בְּמִילָּה חוֹרֵי וְאָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵיהוֹן.
Traduction
. Le tribunal juge-t-il les questions de refus? (Pourquoi donc dit-on que le refus est permis en principe, au moins aux fiancées?) N'est-il pas recommandé (491)V. Rabba sur (Gn 93. d'éviter trois sujets et de s'attacher à trois autres, savoir de s'attacher à l'acte du déchaussement, à l'annulation des vœux, à la conciliation, et d'éviter les refus de mariage, la responsabilité, la charge d'être dépositaire? Car, dit R. Simon b. Aba, le dépôt est une source de procès (492)Jeu de mots entre PIQADON (dépôt) et POQ DON (sortir pour les jugements, procès).. De même, dit R. Berakhia, un texte biblique désapprouve la responsabilité, en disant (Pr 6, 1): Mon fils si tu es garanti, etc. Pourquoi donc le tribunal siégerait-il en vue des refus? On peut l'expliquer, en disant que le tribunal s'est réuni pour une autre cause, et qu'ensuite l'affaire du refus lui est soumise. - '' Après son refus, dit la Mishna, elle se mariera définitivement '' (en admettant, selon Shammaï, qu'alors il n'est plus possible de refuser). Est-ce à dire qu'en cas de simples fiançailles, il ne peut plus y avoir de second refus?
Pnei Moshe non traduit
ובית דין יושבין במיאונין. בתמיה לא כן כו' ואדלעיל קאי דמדקאמר לב''ש בדיעבד אפילו מן הנשואין הוי מיאון ש''מ דממאנין לארוסות ואפילו לכתחלה קאמר וכי בית דין יושבין להזקק למיאון:
אלא פוק דין. הוצא זה מביתך:
בני אם ערבת לרעך. טעמא דערב קמפרש דיש להתרחק אם ערבת לרעך נוקשת באמרי פיך וכדאמר בבבלי בערבי של ציון ששולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב:
ובית דין כו'. מהדר לתחילת הקושיא הוא:
דהוו כו'. כגון שהיו עסוקין בדבר אחר ובא ענין המיאון לפניהם ולא שישבו מתחילה לכך:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. וּתְמֵאֵן בּוֹ וְתִינָּשֵׂא. הָא תִּתְאָרֵס לֹא. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. קוֹל יוֹצֵא לַנְּשׂוּאָה וְאֵין קוֹל יוֹצֵא לָאֲרוּסָה. יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִתְאָרַסְתִּי. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִשֵּׂאתִי.
Traduction
⁠—Non; il en résulte donc qu'en cas de fait accompli du refus (malgré l'interdit du principe) après le mariage effectué, le refus est admissible, même selon Shammaï (et valable). R. Aha au nom de R. Tanhoum b. Hiya le justifie ainsi: la nouvelle d'un mariage se répand bien plus que les fiançailles; à ce dernier fait, une femme peut se soustraire et prétendre n'avoir pas été fiancée (puis s'engager avec un autre, tandis qu'elle ne saurait se cacher d'avoir été épousée (voilà pourquoi, en ce dernier cas, le refus est admissible).
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא ותמאן ותנשא. כן היא המתניתא דקאמרה לב''ש דתמאן ותנשא מיד ותו לא תוכל למאן וכדפרישית במתני':
הא תתארס לא. בתמי' הא לב''ש אין ממאנת וחוזרת וממאנת אפי' מן האירוסין:
הדא אמרה כו'. זאת אומרת דלב''ש בדיעבד אפי' מן הנשואין הוי מיאון והילכך קאמר ותנשא כלומר ותנשא עוד שאם היתה נשואה ומיאנה תנשא לאחר כמו שהיתה נשואה ולזה קאמר לשון נשואה:
ור' אחא. מתרץ דה''ט דקאמר דעצה טובה קמ''ל שידעו הכל שנשאת דקול יוצא לנשואה כו' ואפשר שתטמין עצמה אירוסין שלה לומר לא נתארסתי ותנשא עוד לאחר והילכך קאמרי ותנשא:
Yevamoth
Daf 71b
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ 71b וְתִיטּוֹל קְנָס מִמֶנּוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתִיטּוֹל קְנָס מֵאַחֵר. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַעֲקוֹר גִּיטָּהּ חֲלָלָה וּמַמְזֶרֶת. רִבִי יִצְחָק שָׁאַל. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַחֲזִיר לִמְזוֹנוֹת אָבִיהָ. פְּשִׁיטָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְזוֹנוֹת בַּעֲלָהּ. שֶׁכֵּן הוּא כוֹתֵב לָהּ. וְאַתְּ תְּהַוְייָן יָֽתְבָא בְבֵיתִי וּמִיתְזַנָה מִן נִכְסַיי. וְלֵית הוּא בֵיתָהּ. לֹא צוּרְכָה דְלֹא. מַהוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתַחֲזִיר לִמְזוֹנוֹת אָבִיהָ.
Traduction
D'après l'avis de R. Eléazar (qui ne la considère pas comme femme), cette mineure peut-elle, après avoir refusé ce mari, lui réclamer une somme d'argent comme amende, pour l'avoir séduite sans l'épouser? De même, d'après R. Josué (qui la considère comme femme mariée légitime) peut-elle, après le refus, réclamer une amende à tout autre qui la séduirait (en raison de la séparation par simple refus)? En outre, peut-elle, par suite de son refus, annuler l'acte de répudiation qu'elle aurait reçu indûment (le mariage étant rétroactivement nul), de façon qu'un mariage suivant ne la rendrait pas profanée pour une union avec un cohen, et ses enfants ne seraient pas illégitimes? (ces diverses questions ne sont pas résolues). R. Isaac demanda: après son refus, cette enfant mineure a-t-elle droit à l'alimentation sur les biens du père, ou est-elle traitée comme une simple répudiée sans droits? Il est évident qu'elle ne peut plus, par voie rétroactive, réclamer l'alimentation sur les biens de son mari, puisque la Kéthouba contient explicitement les mots: '' tu auras le séjour dans ma maison, et tu seras nourrie de mes biens ''; et comme elle ne fait plus partie de la maison, il est certain qu'elle n'a plus de droits chez lui; mais la question est de savoir si, de retour à la maison paternelle, elle y a droit à l'alimentation? (question non résolue) - (497)Suit une page que l'on retrouve au (Terumot 1, 3), traduite t. 3, pp. 8-9..
Pnei Moshe non traduit
על דעתיה דרבי לעזר. דאמר אינה כאשתו כלל:
מהו שתמאן ותטול קנס ממנו. כלומר דמאחר שאינה אשתו אם תוכל לתבוע קנס כמפותה ממני:
ע''ד דר''י. דכאשתו היא וממנו ודאי אין נוטלת קנס אלא מהו שתמאן ותטול קנס מאחר. ובקידושי קטנות מיירי שיצאה במיאון ועדיין בתולה היתה ואם אנס או פיתה אותה אחר מהו שתועיל המיאון לבטל הקידושין למפרע ונמצאת פנויה היתה ונוטלת קנס מזה וממיתה ודאי פטור הוא דקידושי דרבנן נינהו. א''נ דבעי אם אנסה אחר לאחר שמיאנה בו וכלומר דאם קידשה ויצאה במיאון אם דמיא להא דקי''ל בפ''ג דכתובות יתומה שנתארסה ונתגרשה דהאונסה חייב בקנס וכן נמי מיאון ביתומה קטנה:
מהו שתמאן בו ותעקור גיטה חללה וממזרת. כלומר למאי דתנן לקמן דמיאון אחר גט מותרת לחזור לו והיינו בגיטא דידי' אתי מיאון ומבטל הגט וכי קא מיבעיא לן בגיטא דחבריה שנתן לה הראשון גט ונשאת לאחר ומיאנה אם מבטל גט הראשון ומותרת לחזור לו ואע''ג דתנן נמי לקמן בסיפא הממאנת כו' לאחר וגירשה לאחר ומיאנה כל שהיא יוצאה ממנו בגט אסורה לחזור לו דאלמא דלא אתי מיאון ומבטל גיטא דחבריה. כבר רמז בבבלי שם עליה דמרישא שמעינן דמבטל אפי' גיטא דחבריה דקתני מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו וטעמא דנתאלמנה או נתגרשה מהאחר הא מיאנה בו מותרת לחזור לו דמבטל גט הראשון ומפרק לה התם תברא מי ששנה זו לא שנה זו והיינו דקא מיבעיא ליה הכא הלכה כמאן ולכ''ע בעי. וזהו כעין בעיא ראשונה בבבלי ששאלו לר''ע בבית האסורין:
חללה. כלומר אם לאחר שגירשה הראשון נשאת לכהן והויא חללה ואם מיאנה מהו שתבטל הגט נמי לענין זה דלמפרע לא תיהוי חללה. א''נ היכי דנשא חללה או ממזרת ומיאנה בו מהו שתעקור המיאון נמי לאיסור לאו דחללה וממזרת ולא לקי כמו שעוקרת הנישואין. ולא שייכא הכא למיפרך מהו לאיסור כרת התרת איסור אשת איש דמפקעת מינה איסור לאו לכ''ש כדפריך בבבלי על הבעיא הראשונה לענין מחזיר גרושתו דהתם מפקע המיאון להגט ולא מיקרי מחזיר גרישתו אבל הכא איסורא דעבד בשעת מעשה עבד או דנימא דעוקרת נמי הלאו למפרע דלא הוו נישואין כלל ולא איפשיטו כל הני בעיא:
מהו שתמאן בו ותחזור למזונות אביה. לאחר שמיאנה אם תחזור להאחין וחייבין לזונה מנכסי אביה דלא הוי כנשאת כלל או דדמיא לשאר נשאת ונתגרשה דאין לה מזונות מהאחין דמיאון שלה כגט דידה הויא:
פשיטא כו'. כלומר הא ודאי פשיטא לן דאם מת בעלה דאינה חוזרת ליזון מנכסיו מתנאי כתובה:
שכן הוא כותב לה כו' ולית היא ביתי'. שכבר יצאת מביתו:
לא צורכה דלא מהו כו'. כי קא מיבעיא לן אלא אם חוזרת להאחין ליזון מנכסי אביה ולא איפשיטא:
תַּמָּן תַּנִּינָן. קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. לְעוֹלָם אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי אָבִין כַּהֲנָא בְּשֵׁם רִבִּי הִילָא. וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְ אֶת שֶׁהוּא בִנְשִׂיאַת עָוֹן תּוֹרֵם. אֶת שְׁאֵינוֹ בִנְשִׂיאַת עָוֹן אֵינוֹ תוֹרֵם. הָתִיבוּן. גוֹיִם הֲרֵי אֵינוֹ בִנְשִׂיאַת עָוֹן וְתוֹרֵם. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. וְנֶחְשַׁב לָכֶם וַהֲרֵמוֹתֵם אֶת שֶׁכָּתוּב בּוֹ מַחֲשָׁבָה תוֹרֵם. וְאֶת שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ מַחֲשָׁבָה אֵינוֹ תוֹרֵם. הָתִיבוּן. הֲרֵי גוֹיִם הֲרֵי אֵין כָּתוּב בָּהֶן מַחֲשָׁבָה וְתוֹרֵם. תַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה גוֹיִם אֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה בֵּין לְהַכְשִׁיר בֵּין לִתְרוּמָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ''ק דתרומות הלכה ג' וכל הסוגיא זו וכתבתי כאן הגי' עיקר עם מה שביררתי משתיהן ועל דמקשי לקמן אדרבי יהושע מייתי לה הכא:
ר' יודא אומר תרומתו תרומה. דלא ס''ל לר''י הך דרשה מאת כל איש פרט לקטן וכן הגי' שם במשנה ובבבלי פ' יוצא דופן גריס לר' יהודה אין תרומתו תרומה:
לעולם כו'. משום דר' יוסי מחלק התם דעד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה להכי קאמר אליבא דר''מ דלעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא ב' שערות:
ר' אבין כהנא קאמר בשם ר'הילא. דהיינו טעמא דר''מ דכתיב בתרומה ולא תשאו וגו' את שאינו בנשיאות עון דלאו בר עונשין הוא עד שיביא ב' שערות אינו תורם:
התיבון. לר' אבין הרי עכומ''ז דאינן בכלל עונשין ותורם את שלו כדתנן בסוף פ''ג דתרומות העכומ''ז והכותי תרומתן תרומה:
וקאמר ר' יוסי בשם ר' הילא. דהיינו טעמא דכתיב ונחשב לכם תרומתכם את שכתוב בו מחשבה שיש לו מחשבה לאפוקי קטן דאין לו מחשבה וכדתנן בפ''ג דמכשירין חש''ו יש להן מעשה ואין להן מחשבה:
התיבון ליה הרי עכומ''ז. דאין להם מחשבה ואפ''ה תורם:
ותני ר' הושעיא. כלומר דמייתי סייעתא לתיובתיה דרבי הושעיא תני בהדיא דאין להן מחשבה:
ומשני כאן להכשיר כאן לתרומה גרסינן וכן הוא בתרומות. כלומר דלהכשי' אין להן מחשבה כדתנן גבי הכשר חשב עליהם שירדו גשמים הרי זה בכי יותן. משום דלאו בר מקבל טומאה הוא ומחשבתו לאו מחשבה היא לענין הכשר:
כאן לתרומה. אבל לתרומה מחשבתו מחשבה היא דשייך בתרומה דנפשיה אבל קטן לא שייך ביה מחשבה כלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source